בחיים לא הסברתי כמה קשה לי. מעולם לא ביקשתי ממך אמפתיה לזה.
תמיד עשיתי שרירים, פתרתי לבד, הייתי חזקה ומבינה ובשליטה, תמיד ברחתי ממך בצעקות ובהדיפות כי לא יכולתי לנשום.
בחיים לא הסברתי כמה אני מתמוטטת. כמה זה מפחיד. כמה שאני משתגעת ומאבדת את השפיות שלי. כמה קשה לי נפשית.
כי מה כבר תעשה?
אז אני אשאר מאוהבת בך כשאני מאושפזת בגהה?
הייתי עסוקה בלהציל את עצמי מקריסה שאי אפשר לעלות ממנה.
"את לא נראת בלחץ"
כן. צדקת. וככל שיותר לא רואים ככה אני יותר בדרך למוות פסיכולוגי..
אין לך מושג. אין לך מושגגגגגגגגגגגגגגגגג
ואתה רק כועס עליי שאני כועסת.
ואתה רק מרוסק מזה שאני מתרחקת.
ואתה רק מתחרפן מזה שאני הופכת מנחמדה לשטן.
ואין לך מושג כמה קשה לי. וכמה אני מנסה להחזיק אותך ואת החששות שלך, כשאני עומדת למות.
אתה לפחות מסוגל להגיד אותם. שכמובן שזה טוב.
אבל אני רק עומדת למות. לי זה לא עוזר לדבר עליהם. אני במצב חירום, ואני עושה הכל כדי להציל את עצמי,
כמו לבעוט אותך ממני, או לא להרגיע את החששות שלך.
ואתה לא מבין, ואתה מתחרפן וכלכך מתאכזב.. הרי אתה יודע שהייתי כלכך טובה אליך אז למה פתאום אני לא??
ולמה אהוב שלי? למה?
כי אני בדרך למות. המוח שלי. הנפש שלי. הגוף שלי. המודעות שלי. הכל מתפורר בי.
קשה לך מאוד. ואני רואה. אבל מה שאני עוברת הרבה יותר שבור ממה שאתה עובר.
והתחלנו כשאני שבורה, והיית מהמם, ואני יכולתי לדבר את זה.. ועברנו את זה ואתה ידעת שקשה לי.
אבל כשהאהבה התגברה גם הקושי התגבר בתוכי ואני כבר לא יכולתי לנשום, או להיעזר בך, וברחתי כדי להציל את עצמי.
תמיד אמרתי שאני חזקה מדי. שזה בעיקר מקלקל לי את החיים כאדם מבוגר.
"את לא עושה לי את זה שוב, את לא עושה לי את זה שוב, את לא עושה לי את זה שובבבבבבבבבבבבבבבבב יא בת זונה לא שוב!!!!"
אני מצטערת. אני כלכך מצטערת יפה שלי. אני כלכך מצטערת שנשבר לך שוב הלב.
אני יודעת שהחזקת אותו ממש חזק בפעם השלישית ואפילו כבר ביקשת ממני במודע שלא לגעת בך, אבל אני משכתי אותו בכל זאת ושברתי אותו שוב...
אני אצטרך לבוא לחלוטין מוכנה בתוך עצמי הפעם,
ובעיקר אני אצטרך לתקן כלכך הרבה שברים בתוך הלב שלך, שאני יצרתי.
אתה הולך לכעוס עליי כלכך הרבה. אתה הולך להדוף אותי כלכך הרבה.
יש את הטראומות ילדות שלך. ועליהם את הפעם הראשונה ששברתי אותך. ועליהם את הפעם השנייה ששברתי אותך. ועליהם את הפעם השלישית שכבר רצית לתת לי צ'אנס ואני שברתי אותך הכי חזק מאי פעם.
אני מרגישה שאני אצליח לתקן, אבל אני אצטרך לעבוד כלכך קשה בשביל זה.
אתה הולך לעשות לי את המוות.
זאת פעם ראשונה שאני מספרת לך בראש שלי על הקריסה ועל הגיהנום שההתאהבות הזאת מייצרת בי. תמיד הסברתי שאני מאוהבת בך. תמיד הסברתי איך להתגבר על הקשיים שלנו. תמיד הסברתי את הטראומה שלך, שלי.
בחיים לא הסברתי כמה קשה לי. מעולם לא ביקשתי ממך אמפתיה לזה.
תמיד עשיתי שרירים, פתרתי לבד, הייתי חזקה ומבינה ובשליטה, תמיד ברחתי ממך בצעקות ובהדיפות כי לא יכולתי לנשום.
בחיים לא הסברתי כמה אני מתמוטטת. כמה זה מפחיד. כמה שאני משתגעת ומאבדת את השפיות שלי. כמה קשה לי נפשית.
כי מה כבר תעשה?
אז אני אשאר מאוהבת בך כשאני מאושפזת בגהה?
הייתי עסוקה בלהציל את עצמי מקריסה שאי אפשר לעלות ממנה.
"את לא נראת בלחץ"
כן. צדקת. וככל שיותר לא רואים ככה אני יותר בדרך למוות פסיכולוגי..
אין לך מושג. אין לך מושגגגגגגגגגגגגגגגגג
ואתה רק כועס עליי שאני כועסת.
ואתה רק מרוסק מזה שאני מתרחקת.
ואתה רק מתחרפן מזה שאני הופכת מנחמדה לשטן.
ואין לך מושג כמה קשה לי. וכמה אני מנסה להחזיק אותך ואת החששות שלך, כשאני עומדת למות.
אתה לפחות מסוגל להגיד אותם. שכמובן שזה טוב.
אבל אני רק עומדת למות. לי זה לא עוזר לדבר עליהם. אני במצב חירום, ואני עושה הכל כדי להציל את עצמי,
כמו לבעוט אותך ממני, או לא להרגיע את החששות שלך.
ואתה לא מבין, ואתה מתחרפן וכלכך מתאכזב.. הרי אתה יודע שהייתי כלכך טובה אליך אז למה פתאום אני לא??
ולמה אהוב שלי? למה?
כי אני בדרך למות. המוח שלי. הנפש שלי. הגוף שלי. המודעות שלי. הכל מתפורר בי.
קשה לך מאוד. ואני רואה. אבל מה שאני עוברת הרבה יותר שבור ממה שאתה עובר.
והתחלנו כשאני שבורה, והיית מהמם, ואני יכולתי לדבר את זה.. ועברנו את זה ואתה ידעת שקשה לי.
אבל כשהאהבה התגברה גם הקושי התגבר בתוכי ואני כבר לא יכולתי לנשום, או להיעזר בך, וברחתי כדי להציל את עצמי.
תמיד אמרתי שאני חזקה מדי. שזה בעיקר מקלקל לי את החיים כאדם מבוגר.
"את לא עושה לי את זה שוב, את לא עושה לי את זה שוב, את לא עושה לי את זה שובבבבבבבבבבבבבבבבב יא בת זונה לא שוב!!!!"
אני מצטערת. אני כלכך מצטערת יפה שלי. אני כלכך מצטערת שנשבר לך שוב הלב.
אני יודעת שהחזקת אותו ממש חזק בפעם השלישית ואפילו כבר ביקשת ממני במודע שלא לגעת בך, אבל אני משכתי אותו בכל זאת ושברתי אותו שוב...
אני אצטרך לבוא לחלוטין מוכנה בתוך עצמי הפעם,
ובעיקר אני אצטרך לתקן כלכך הרבה שברים בתוך הלב שלך, שאני יצרתי.
אתה הולך לכעוס עליי כלכך הרבה. אתה הולך להדוף אותי כלכך הרבה.
יש את הטראומות ילדות שלך. ועליהם את הפעם הראשונה ששברתי אותך. ועליהם את הפעם השנייה ששברתי אותך. ועליהם את הפעם השלישית שכבר רצית לתת לי צ'אנס ואני שברתי אותך הכי חזק מאי פעם.
אני מרגישה שאני אצליח לתקן, אבל אני אצטרך לעבוד כלכך קשה בשביל זה.
אתה הולך לעשות לי את המוות.